ישראל ומצרים ·
הסכמי הפרדת הכוחות בסיני (1974, 1975)
שני הסכמים צבאיים – הפרדת כוחות והסכם ביניים – שנחתמו אחרי מלחמת 1973; ההסכם הראשון קובע במפורש שאינו הסכם שלום סופי.
בחצי דקה
אחרי מלחמת 1973 (יום הכיפורים) הפרידו שני הסכמים בין צבאות ישראל ומצרים בסיני, בתיווך שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינג׳ר. הם לא היו שלום, אבל בהסכם השני התחייבו הצדדים לא לפתור את הסכסוך בכוח. ארבע שנים אחריו נחתם הסכם השלום.
איפה זה עומד היום
ההסכמים הם היסטוריים: את מקומם תפס הסכם השלום ישראל–מצרים מ-1979, שקבע נסיגה ישראלית מלאה מסיני4.
במשפט אחד
להרחיק את הצבאות זה מזה אחרי המלחמה ולפתוח דרך למשא ומתן.
האתגר
בתום מלחמת 1973 נותרו הצבאות שלובים זה בזה משני עברי תעלת סואץ, והפסקת האש הייתה שברירית. מצרים רצתה שישראל תיסוג מהתעלה; ישראל רצתה הסדרי ביטחון ומחויבות מצרית שלא לחזור למלחמה.
הדרך לשם
- קיסינג׳ר מתחיל במסע דילוגים בין אסואן לירושלים1.
- הסכם הפרדת הכוחות נחתם בקילומטר ה-101 בידי הרמטכ״לים דוד אלעזר ומוחמד עבד אל-גני אל-גמסי, בנוכחות מפקד כוח החירום של האו״ם2.
- המגעים על הסכם שני נתקעים; הנשיא פורד מכריז על ״הערכה מחדש״ של המדיניות האמריקאית1.
- הסכם הביניים נחתם בז׳נבה, אחרי שנחתם בראשי תיבות ב-1 בספטמבר3.
האנשים
- הובילו
- אנואר סאדאת · יצחק רבין
- תיווכו
- הנרי קיסינג׳ר
מה הוסכם
- 1974: כוחות מצרים ייערכו ממערב לקו א׳, וכוחות ישראל – כולל אלה שממערב לתעלה – ממזרח לקו ב׳2.
- 1974: בין הקווים יוצב כוח החירום של האו״ם, ומשני צדיו אזורים שבהם הכוחות והחימוש מוגבלים2.
- 1974: ההסכם אינו הסכם שלום סופי אלא צעד ראשון לקראת שלום צודק ובר-קיימא2.
- 1975: הצדדים מתחייבים שהסכסוך לא ייפתר בכוח צבאי, אלא במשא ומתן3.
- 1975: ישראל נסוגה מזרחה, ובשטח שפינתה נקבע אזור חיץ של האו״ם1.
- 1975: תחנות התרעה במעברי המיתלה והגידי, שמפעילים אזרחים אמריקאים3.
הגיאוגרפיה
בחרו מדינה במפה או ברשימה. להגדלה: + ו־−. במגע, הפעילו מחוות לגרירה ולצביטה; מחוץ למפה אפשר להמשיך לגלול. מקלדת: חצים להזזה, + ו־− להגדלה ולהקטנה, Home לאיפוס.
שכבות · מקרא
- גבול בינלאומי שהוסכם בהסכם שלום
- קו הגבול בהסכם עם ירדן, „בלי לפגוע במעמד” השטח שמעבר לו
- קו שביתת הנשק 1949 („הקו הירוק”) — אינו גבול מוסכם סופי
- „הקו הכחול” — קו נסיגה שסימן האו״ם ב־2000, אינו גבול
- קו הפסקת האש / הפרדת הכוחות עם סוריה (1974)
- גבול בינלאומי אחר
- הגדה המערבית ורצועת עזה: מעמד הקבע לא הוסכם
- רמת הגולן: בשליטת ישראל מאז 1967; הסיפוח אינו מוכר באו״ם
- אזור ההפרדה של כוח האו״ם (UNDOF)
הסיווג משקף את המחקר המקורי נכון ל־7.10.2026; זו מפה סכמטית, לא מפה משפטית או עדכון בזמן אמת.
- גבול בינלאומי שהוסכם בהסכם שלום
- קו הגבול בהסכם עם ירדן, „בלי לפגוע במעמד” השטח שמעבר לו
- קו שביתת הנשק 1949 („הקו הירוק”) — אינו גבול מוסכם סופי
- „הקו הכחול” — קו נסיגה שסימן האו״ם ב־2000, אינו גבול
- קו הפסקת האש / הפרדת הכוחות עם סוריה (1974)
- גבול בינלאומי אחר
- הגדה המערבית ורצועת עזה: מעמד הקבע לא הוסכם
- רמת הגולן: בשליטת ישראל מאז 1967; הסיפוח אינו מוכר באו״ם
- אזור ההפרדה של כוח האו״ם (UNDOF)
מפה סכמטית. הקווים מקורבים ואינם קביעה משפטית. נתונים: Natural Earth (נחלת הכלל), קנה מידה 1:10 מיליון; סיווג הקווים ושמות המקומות: האתר. מצב הקווים נכון לאוקטובר 2026. מפת השלום
ההחלטות הקשות
- ישראל ויתרה על שטח בלי לקבל שלום; מצרים קיבלה הסדר חלקי ונפרד, בלי פתרון לשאר החזיתות ולשאלה הפלסטינית.
- המשא ומתן על ההסכם השני נמשך חודשים, ובדרך נוצר משבר גלוי בין וושינגטון לירושלים1.
מה יושם
מה לא יושם
—
מה נותר פתוח
- ההסכמים הראו ששני הצדדים מסוגלים לחתום על הסדר ולקיים אותו, אבל שלום דרש החלטה מדינית מסוג אחר – זו שהגיעה עם ביקור סאדאת בירושלים.
מקורות
- ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
Shuttle Diplomacy and the Arab-Israeli Dispute, 1974–1975 - מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 18 בינואר 1974
Letter dated 18 January 1974 from the Secretary-General addressed to the President of the Security Council (Egyptian-Israeli Agreement on Disengagement of Forces) - מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 1975
Yearbook of the United Nations 1975 (excerpts) - מקור ראשוני United Nations Treaty Series · 26 במרץ 1979
Treaty of Peace between the Arab Republic of Egypt and the State of Israel