צרפת וגרמניה
צרפת · גרמניה · מלחמות 1870–1945 ← פיוס 1950–1963
- הסכסוך
- שלוש מלחמות בתוך שבעים שנה, כלשון ועדת פרס נובל1: 1870–1871, 1914–1918 ו-1939–1945.
- המחיר האנושי
- במלחמת העולם הראשונה לבדה נהרגו ומתו 1,357,800 חיילים צרפתים ו-1,773,700 חיילים גרמנים, לפי טבלה של משרד המלחמה האמריקאי מ-1924 שמביאה אנציקלופדיה בריטניקה2.
- מי תיווך
- איש. שר החוץ הצרפתי רובר שומאן הציע, ומערב גרמניה הצטרפה יחד עם איטליה, בלגיה, הולנד ולוקסמבורג3.
- על מה ויתר כל צד
- שתיהן העבירו את ייצור הפחם והפלדה לרשות משותפת, כדי שמלחמה ביניהן תהיה בלתי אפשרית גם מבחינה מעשית3.
- מה מחזיק היום
- שתיהן חברות באיחוד האירופי, שקיבל ב-2012 את פרס נובל לשלום1. יותר מ-10 מיליון צעירים השתתפו מאז 1963 בחילופי נוער בין שתי המדינות5.
- מה נותר פתוח
- זה המקרה הכי פחות דומה לאחרים: הפיוס התחיל אחרי תבוסה מוחלטת של גרמניה ב-1945, ולא בתוך סכסוך שעדיין נמשך.
חמש שנים אחרי המלחמה הציע שומאן רעיון צנוע למראה: לא חוזה ידידות, אלא ניהול משותף של שני ענפי תעשייה3. שש מדינות הקימו על הבסיס הזה את קהילת הפחם והפלדה. ב-1963 חתמו נשיא צרפת שארל דה גול וקנצלר מערב גרמניה קונרד אדנאואר על חוזה האליזה4, ובאותה שנה הוקם משרד הנוער הצרפתי–גרמני5.
זה לא קרה מהר. בין סוף המלחמה לחוזה האליזה עברו 18 שנים. ההצהרה המשותפת מ-1963 עצמה מדברת על יריבות בת מאות שנים4. הפיוס נבנה במוסדות ובמפגשים, שנה אחרי שנה, ולא בטקס אחד.