ישראל והעם היהודי: שורשים, זיכרון ובחירה בחיים

חזון של האתר, לא תחזית ולא תיאור של הסכם קיים

זה הבית שלנו. הוא גם ביתם של אחרים.

ישראל היא בית לאומי לעם היהודי ומדינה של כלל אזרחיה, יהודים ולא־יהודים. אין חפיפה מלאה בין יהודים לישראלים, ובין ערבים לפלסטינים; יש גם אזרחי ישראל המגדירים את עצמם פלסטינים. אין צורך למחוק זהות אחת כדי להשתייך לאחרת.

עמדת האתר ברורה: לישראל זכות להתקיים כמדינה עצמאית ובטוחה; לפלסטינים זכות להגדרה עצמית ולמדינה עצמאית. הקשר שלנו אינו מוחק את שלהם. זכויות אדם אינן פרס על הסכמה איתנו, וביטחון אמיתי חייב לאפשר גם לאחר לחיות בחירות ובכבוד.

חזון של האתר, לא תחזית ולא תיאור של הסכם קיים

אמונה, ספק והאחריות לחיים

איננו מתיימרים לדבר בשם אלוהים. אנו מאמינים שאמונה יכולה להזמין חמלה, ענווה ואחריות: אם יש אלוהים, ראוי שנבקש לכבד אותו בדרך שבה אנו מכבדים את בני האדם. ומי שאינו מאמין אינו זקוק להבטחה משמיים כדי לדעת שלחיים יש ערך.

איננו חייבים להסכים על מה שמעבר לחיים כדי לשמור יחד על החיים עצמם. שום אמונה אינה רישיון לפגיעה באחר; וגם מחלוקת על אמונה אינה סיבה למלחמה. קדושת המקום יכולה להזמין שמירה עליו ועל כל מי שחיים בו.

חזון של האתר, לא תחזית ולא תיאור של הסכם קיים

אף עם אינו מקשה אחת — ושנאה אינה גורל

בכל חברה יש קולות שונים: תקווה ופחד, פתיחות והסתגרות, נכונות לפשרה והתנגדות לה. איננו יודעים מה כל אדם רוצה. אנחנו רוצים להאמין שאפשר להרחיב את השאיפה לחיים בטוחים, חופשיים ומשגשגים — במקום שאפשר ללמוד בו, ליצור, להתפרנס, לאהוב ולגדל ילדים.

כשחינוך, שיח ציבורי או מסרים ברשת מציגים עם שלם כאויב, הם עלולים להעמיק דעות קדומות ולשלול מהאחר פנים אנושיות. אנטישמיות, גזענות נגד ערבים ונגד פלסטינים, ושנאה דתית ראויות לגינוי בכל מקום שבו הן מופיעות. אין בכך טענה שההיקף, הצורות או האחריות זהים בכל חברה; כל מקרה מחייב בדיקה לגופו.

אובדן, פגיעה והשפלה עלולים להפוך פחד לכעס וכעס לשנאה. ראוי להקשיב לכאב בלי להפוך אותו לרישיון לנקמה ובלי להטיל אשמה על ציבור שלם. האחריות למעשה מוטלת על מי שעשה אותו, ועל מי שהורה עליו או עודד אותו — לא על כל מי שחולק איתם שפה, דת או מוצא.

חינוך לשלום אינו בקשה לשכוח את ההיסטוריה או להסכים עם כל טענה. הוא היכולת לבדוק מקור, לזהות הכללה, לשמוע סיפור נוסף ולהבחין בין אדם לבין ממשלה או ארגון. כך אפשר לשמור על הזהות שלנו וגם לפנות מקום לאנושיות של אחרים.

חזון של האתר, לא תחזית ולא תיאור של הסכם קיים

לבחור בחיים, לבחור בבנייה

אנחנו רוצים שילדים יכירו את הארץ דרך טיולים וחברויות; שהיצירתיות שלנו תעסוק בבתי ספר, ברפואה, במדע ובתרבות; וששכנינו יוכלו לבנות עתיד משלהם. זו שאיפה של האתר, לא תיאור של הסכמה שכבר קיימת.

שלום אינו מבקש מאיתנו לשכוח, לוותר על הגנה או להתעלם מסכנות. הוא מבקש להשקיע גם ביצירת מציאות שבה פחות אנשים יצטרכו לפחד. הדרך דורשת הסכמות, מוסדות ואחריות — ואנו מבקשים לבחור בה.